כשרוב האנשים חושבים על מערכת סולארית, הם מדמיינים פאנלים מבריקים וממירים חכמים. הם חושבים על הטכנולוגיה ועל התשואה הכספית. אבל האמת המקצועית היא שמערכת סולארית היא קודם כל פרויקט בניה הנדסי.
המערכת שוקלת מאות קילוגרמים, עומדת חשופה לשמש קופחת ולרוחות חזקות במשך 25 שנה, ומותקנת על החלק הרגיש ביותר בבית – הגג. תכנון לקוי או חיסכון בחומרי הקונסטרוקציה (השלד) עלולים להוביל לנזילות, קורוזיה, ובמקרים קיצוניים – לקריסת המערכת בסופה.
במדריך המקיף של שנל אנרגיה, איחדנו את כל מה שצריך לדעת על התהליך: החל מהשלב ההנדסי והחומרים, ועד לטיפול הבירוקרטי מול הרשויות.
חלק א': הנדסה, קונסטרוקציה ובטיחות
לפני שהצוות עולה לגג עם מקדחה, חייב להתבצע תכנון הנדסי מדוקדק. בישראל, התקן (ת"י 414 לעומסי רוח) הוא מחמיר, ובצדק.
1. המפרש המסוכן: עמידות לרוחות (Wind Load)
מכירים את התמונות של דודי שמש שעפים בסופה? זה קורה כשלא מחשבים עומסי רוח. פאנל סולארי הוא משטח גדול. כשהרוח נכנסת מתחת לפאנל, נוצר כוח עילוי (כמו בכנף מטוס) שמנסה לתלוש אותו מהגג. איך אנחנו מונעים את זה?
-
ניתוח אזור הרוח: התקנה בקו ראשון לים דורשת עיגון מסיבי יותר מאשר בעמק סגור.
-
צפיפות עיגונים: חישוב מדויק של מספר הרגליים והמרחק ביניהן ע"י קונסטרוקטור מוסמך.
-
מומנט פיתול: חיזוק הברגים לרמה המדויקת כדי שלא ישתחררו מרעידות לאורך השנים.
2. הברזל מול האלומיניום: איכות החומר
אחת הדרכים הנפוצות של מתקינים "זולים" להוזיל עלויות היא שימוש בפרופילים מברזל מגלוון. הבעיה היא שברזל כבד מאוד ומחליד עם הזמן. החלודה נוזלת על הגג ומחלישה את המבנה. הסטנדרט שלנו הוא אלומיניום בציפוי אנודייז (Anodized Aluminum) בלבד:
-
קל משקל (לא מעמיס על הגג).
-
חסין חלודה ב-100% (גם בלחות וגשם).
-
אסתטי ועמיד לנצח.
3. החרדה של בעלי הבתים: "האם יהיו נזילות?"
החשש הגדול ביותר הוא שההתקנה תפגע באיטום הגג. בשנל אנרגיה, איטום הוא קודש:
-
בגגות רעפים: אנו משתמשים בעוגנים ייעודיים שמתחברים לתשתית העץ/בטון שמתחת לרעף, לרוב ללא צורך בקידוח ברעף עצמו.
-
בגגות שטוחים: במידה וניתן, אנו משתמשים במשקולות בטון כדי להחזיק את המערכת ללא שום קידוח ביריעות האיטום. אם חייבים לקדוח – מיושם איטום מקצועי רב-שכבתי.
חלק ב': הרישוי והבירוקרטיה (אנחנו עושים את זה בשבילכם)
הצד השני של המטבע הוא הרישוי. כדי לחבר את המערכת לרשת ולהתחיל לקבל כסף, צריך לעבור דרך "צנרת" האישורים של המדינה.
1. בדיקת היתכנות ורישום
בשלב הראשון, אנו מגישים בקשה לרישום המתקן מול חברת החשמל ("אסדרה"). חברת החשמל בודקת שיש מקום פנוי ברשת ההולכה באזור שלכם (שנאים וקווים).
-
טיפ: באזורים מסוימים הרשת עמוסה ("פקוקה"), ולכן חשוב להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר כדי לשריין מקום.
2. היתר בניה: האם צריך?
הבשורה הטובה היא שעבור רוב המערכות הביתיות (על גגות קיימים) ופרגולות עד גודל מסוים, קיים פטור מהיתר בניה או מסלול רישוי מקוצר ("רישוי זמין"). אנו דואגים להגיש את כל המסמכים הנדרשים לוועדה המקומית כדי לוודא שהמערכת חוקית למהדרין.
3. טופס 4 ובדיקת בודק
לאחר ההתקנה, מגיע בודק מטעם חברת החשמל. הוא בודק שהמערכת מותקנת לפי חוק החשמל, שיש הארקות תקינות ושהממיר עומד בתקן. רק לאחר אישורו, המונה מוחלף למונה דו-כיווני והכסף מתחיל להיכנס.
סיכום: הנדסה ובירוקרטיה תחת קורת גג אחת
ההבדל בין פרויקט מוצלח לפרויקט תקוע הוא בתכנון. תכנון נכון מונע נזילות, מבטיח עמידות בסופות ומזרז את החיבור לרשת החשמל.
כשאתם בוחרים בשנל אנרגיה, אתם מקבלים מעטפת מלאה:
-
קונסטרוקטור שחותם על יציבות הגג.
-
מהנדס חשמל שמתכנן את הנצילות המקסימלית.
-
מחלקת רישוי שרצה בשבילכם במסדרונות חברת החשמל.
מתכננים בית או רוצים לשדרג גג קיים? התחילו ברגל ימין. לחצו כאן לייעוץ תכנוני והנדסי ללא עלות >>